כשפיגו הגיע אלי לראשונה הוא בכלל נקרא בשם אחר, נשי, וכל ההתיחסות אליו היתה כאל חתולה. בבדיקה התגלה כזכר ואז שונה שמו. הוא נאסף לבית ע"י הכלב, צימוקי, שבחר דוקא אותו מבין יתר אחיו הגורים. הם הומלטו כחודש לפני כן בסביבת חצר הבית.

אלי הוא הגיע קטן, מילל, מצונף במגבת ורק זוג עיניים ירוקות הציצו בי בסקרנות. הוא נבדק בקפידה, למרות מחאותיו, וקיבל טיפול נגד תולעי מעיים. הוסבר לבעלים כיצד עליהם לטפל בו ושעליהם להאכילו מזון חתולים יבש, המותאם לגורים. כעבור 10 ימים הגיע שוב ואז כבר גדל מעט ונראה יותר בטוח בעצמו. שבועיים אח"כ ביקר אותי שוב לחיסון ראשון והכל היה נראה נהדר – פיגו גדל עוד, נראה בריא וחסון, ובעיקר מאוד חברותי ומקסים.
כשבועיים אח"כ, בשעות הערב, קיבלתי טלפון מהבעלים של פיגו. מסתבר, שבעקבות משחק שגרתי בינו לבין הכלב צימוקי, התחיל פיגו לצלוע בפתאומיות על רגל ימין אחורית. בהתחלה הצליעה נראתה קלה, אך אח"כ נראה כמתקשה לקום ממקום מרבצו. כאשר הגיע אלי כבר צלע מאוד, למעשה ממש דידה על רגליו האחוריות. רגל ימין אחורית היתה מקופלת במנח מוזר וההליכה על רגל שמאל אחורית היתה גם היא בלתי נורמאלית. מה שהכי הדאיג אותי היתה העובדה שפיגו צרח מכאב בכל פעם שרק ניסה לקום. קשה היה לבדוק אותו בשל כך, כי כל נגיעה באיזור פלג גופו האחורי גרמה לו לזעקות כאב רמות.

בהתחלה חשבתי שמדובר בפריקת מפרק הירך עקב משחק אגרסיבי בינו לבין צימוקי, אך הוא היה נראה יותר כאוב ויותר צולע מחתול שפרק מפרק. היה נראה שמעבר לבעיתו האורטופדית, החתול סובל גם מבעיה עצבית.
בכל אופן, לא ניתן היה לבדוק את פיגו כלל, והיה צורך בטשטוש והרדמה וצילומים טובים ע"מ לאבחן מהי הבעיה ממנה הוא סובל.
פיגו הופנה למחלקת החירום של בית החולים הוטרינרי בבית דגן ע"מ שיצלמו אותו ויאבחנו הבעיה.

בבית החולים פיגו טושטש הורדם וצולם והתגלה מופע רנטגני מרשים ביותר! פיגו סבל מבעיה המכונה רככת עצמות, השכיחה בחתולים קטנים אשר מוזנים לרוב במזון ביתי עני בסידן. בדיאטה עניה בסידן הגוף מפריש הורמון שמטרתו להעלות את רמת הסידן בגוף. הגוף מקבל פקודה לשחרר את מלאי הסידן הנאגר בעצמות בשל חוסר ממשי בסידן במחזור הדם. ואז סידן "בורח" מן העצמות והן נעשות רכות כמו פלסטלינה...
מסתבר, שפיגו לא כ"כ אהב לאכול את האוכל היבש לגורים שנתנו לו וכדי שיאכל ערבבו לו את האוכל עם טונה או עוף והוא היה בורר את האוכל הביתי ואוכל רק אותו וכלל לא נוגע באוכל היבש........!
ולכן תזונתי היתה בלתי מאוזנת ועניה מאוד בסידן, שהינו הכרחי בגיל הגורות לגדילה והתפתחות מערכת השלד.

כתוצאה מהמשחק עם צימוקי נגרמו לפיגו 3 שברים בעצמות: באגן, בחוליה ובעצמות הירך. שברים אלו לא היו יכולים להווצר בחתול בריא שאוכל נכון, אבל בחתול שעצמותיו רכות, כל מכה קטנה גורמת להן להישבר.
פיגו שוחרר מבית החולים עם טיפול בסידן, ויטמין D (העוזר לסידן להספג בגוף), הוראות לתזונה מאוזנת (אוכל יבש של חתולים צעירים) ושהייה בכלוב למשך חודש לפחות כדי שהשברים הקיימים יתאחו וכמו כן שלא יווצרו שברים נוספים.

פיגו החלים יפה והתחיל ללכת יפה על רגליו האחוריות ואחרי חודש בערך כבר נראה כמעט נורמאלי לחלוטין.
מספר חודשים אחר כך פיגו נעלם ולא  נמצא מאז, למרות חיפושים קדחתניים של הבעלים אחריו.